כמה כסף צריך לחסוך בחודש, ואיך מגיעים למספר

עדי שרון

כלכלנית (MBA) | מתכננת ויועצת פיננסית (CFP)

השאלה כמה לחסוך בחודש מגיעה כמעט תמיד באותה צורה: כמה אחוז מהמשכורת זה נכון.

והתשובה הכנה היא שאחוז הוא לא המספר שלכם. שני זוגות עם אותה משכורת בדיוק יכולים להגיע לשני סכומים שונים לגמרי, כי ההוצאות שלהם שונות והמטרות שלהם שונות.

הסכום שנכון לחסוך בחודש הוא לא אחוז מההכנסה. הוא יוצא מההוצאות שלכם ומהמטרה שקבעתם.

מה שבא עכשיו הוא שלושה שלבים: למדוד מה באמת יוצא לכם בחודש, להחליט בשביל מה הכסף, ורק אז לחשב. בסוף יהיה לכם מספר אחד שאתם יכולים להגן עליו, במקום תחושה.

למה אחוז קבוע לא עונה על השאלה

כללי אצבע כמו לחסוך עשרה או עשרים אחוז מההכנסה נטו עושים דבר אחד טוב: הם מזכירים שחיסכון הוא שורה בתקציב, ולא מה שנשאר בסוף החודש אם נשאר.

מה שהם לא יכולים לדעת זה מה עומד לפניכם. זוג ששוכר דירה ומתכנן חתונה בעוד שנה, וזוג שגר בדירה בבעלות ובלי תאריך באופק, יכולים להרוויח אותו דבר ולהגיע לשני סכומים חודשיים רחוקים זה מזה.

לכן הסדר כאן הפוך: קודם מודדים, אחר כך קובעים לכסף תפקיד, ורק בסוף יוצא הסכום החודשי. האחוז נכנס לתמונה בסוף, כבדיקת היגיון, ולא כנקודת פתיחה.

שלב ראשון: כמה באמת יוצא לכם בחודש

זה המספר שכל השאר נשען עליו, והוא כמעט תמיד גבוה מההערכה. לא בגלל חוסר תשומת לב, אלא כי חלק גדול מההוצאות פשוט לא קורות כל חודש.

קחו שלושה חודשים אחרונים של דפי החשבון ושל כרטיסי האשראי, חברו את כל מה שיצא, וחלקו בשלוש. זה הבסיס.

עכשיו הוסיפו את מה שלא הופיע שם: ביטוח רכב, טסט וטיפולים, ארנונה אם היא דו חודשית, ביטוחי בריאות, מתנות, חופשה, וחוגים ששולמו מראש. סכמו את כולם לשנה שלמה וחלקו בשתים עשרה.

שני המספרים ביחד הם ההוצאה החודשית האמיתית שלכם.

אם אתם זוג, המדידה הזו נעשית על שני החשבונות ועל כל הכרטיסים, גם אם אתם מנהלים כסף בנפרד. שני אנשים שכל אחד מהם מודד רק את עצמו מקבלים שתי תמונות חלקיות, ולא את ההוצאה של הבית. והוסיפו לזה גם העברות באפליקציות התשלום ומשיכות מזומן, כי שם יושב לרוב ההפרש בין מה שחשבתם למה שקרה.

לרוב הזוגות הסכום הזה יוצא גבוה במאות שקלים ממה שהעריכו, ודווקא זה החלק המשמח: חיסכון שנקבע מול מספר שנמדד הוא חיסכון שמחזיק גם בחודש שבו הרכב נכנס לטיפול.

ואיפה עומד הממוצע בישראל

אחרי שמדדתם את עצמכם, שווה לדעת גם מה הממוצע. לפי סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, שפורסם בינואר 2026, משק בית בישראל הוציא כ-18,100 שקלים בחודש. מתוך הסכום הזה כ-14,800 שקלים הם כסף שיצא בפועל, והיתר הוא שווי הדיור של מי שגר בדירה שבבעלותו, שהלשכה מוסיפה לחישוב.

שני דברים חשובים לפני שאתם משווים את עצמכם למספר הזה. משק בית ממוצע בישראל הוא יותר משני אנשים, ולכן זוג בלי ילדים יוצא בדרך כלל מתחת לממוצע. והממוצע מרכז יחד זוגות שמשלמים שכר דירה, משפחות באמצע משכנתא ומשפחות שסיימו לשלם אותה, ושלושתן חיות אחרת לגמרי.

לכן הממוצע הוא נקודת ייחוס ולא מטרה. המספר שעובד בשבילכם הוא זה שמדדתם בעצמכם, וגם החישוב בשלב השלישי נשען עליו ולא על הממוצע.

שלב שני: בשביל מה הכסף הזה

לסכום שיש לו שם יש הרבה יותר סיכוי לשרוד. לרוב הזוגות יש שלושה תפקידים לכסף שנחסך, והם עומדים בתור ולא מתחרים זה בזה.

שכבת ביטחון. סכום נגיש בגובה שלושה עד שישה חודשי הוצאות, שמחכה להוצאה הלא צפויה הבאה ופוגש אותה בלי שתצטרכו לגעת בשום דבר אחר. איך מגיעים למספר המדויק ואיפה מחזיקים אותו מופיע במאמר על קרן חירום ושכבת ביטחון.

מטרה בטווח הנראה לעין. חתונה, ריהוט, רכב, הון עצמי לדירה. לזה יש תאריך, ולכן יש לו חשבון פשוט במיוחד.

טווח ארוך. כסף שלא תיגעו בו שנים. זה השלב שבו מתחילים לדבר על השקעה, והוא מגיע אחרי ששכבת הביטחון עומדת.

הסדר הזה הוא מה שהופך את ההחלטה לפשוטה: כל עוד השכבה הראשונה לא מלאה, רוב הסכום החודשי הולך אליה, ואחר כך הוא משנה יעד.

מה נכנס לספירה ומה לא

הפקדות שיורדות מהמשכורת לפנסיה ולקרן השתלמות הן חיסכון לכל דבר, והן לא חלק מהמספר שאנחנו מחשבים כאן. הסיבה פשוטה: הן כבר קורות לבד, והכסף שם נעול לטווח ארוך.

המספר שאנחנו מחפשים הוא הכסף שאתם מפנים הצידה מתוך מה שנכנס לעובר ושב, וזה הכסף שיהיה נגיש לכם כשתצטרכו אותו. שווה לדעת מה מופרש מהמשכורת שלכם, ושווה לא לספור את זה פעמיים.

שלב שלישי: מהמטרה אל הסכום החודשי

החשבון עצמו קצר: כמה חסר, חלקי כמה חודשים יש.

דוגמה להמחשה בלבד, והמספרים כאן אינם המלצה ואינם תחזית. נניח זוג שההוצאה החודשית האמיתית שלו היא 13,000 שקלים. שכבת ביטחון של שלושה חודשים היא 39,000 שקלים. בצד כבר יש להם 9,000, אז חסרים 30,000. אם הם רוצים להגיע לשם בתוך עשרים חודשים, זה 1,500 שקלים בחודש.

עכשיו מגיע הרגע שבאמת קובע: משווים את 1,500 לסכום שנשאר אצלם בחודש ממוצע, אחרי ההוצאה שמדדו בשלב הראשון.

אם נשאר יותר, יש מרווח, ואפשר להתחיל במקביל גם על המטרה הבאה. אם נשאר פחות, המספר לא נכשל. הוא פשוט אומר לכם איזה פרמטר צריך לזוז.

ושווה לראות מה קורה אצלם אחרי עשרים חודשים. שכבת הביטחון עומדת על 39,000 שקלים, וההוראה של 1,500 בחודש לא נעלמת. היא פשוט משנה כתובת והולכת למטרה הבאה בתור, נניח הון עצמי. הם לא צריכים לקבל החלטה חדשה ולא לבנות הרגל מחדש, אלא רק לשנות יעד להעברה שכבר רצה.

זה גם מה שהופך את הסכום החודשי למספר שאפשר להחזיק לאורך שנים. הוא נקבע פעם אחת מול ההוצאות שלכם, והמטרות מתחלפות מתחתיו.

כשהמספר גדול ממה שנשאר

שלושה דברים אפשר להזיז, ורק שלושה.

הזמן. אותה מטרה על פני יותר חודשים. 30,000 שקלים בתוך שלושים חודשים הם 1,000 בחודש במקום 1,500. זו ההתאמה הפשוטה ביותר, ולרוב גם הנכונה.

גודל המטרה. שכבת ביטחון של שלושה חודשי הוצאות עכשיו, והשלמה לשישה בהמשך. חצי שכבה שקיימת שווה יותר משכבה שלמה שנשארה על הנייר.

מה שיוצא בחודש. כאן רוב האנשים חושבים על קפה, ובפועל ההפרש הגדול יושב כמעט תמיד בשלוש או ארבע הוצאות קבועות: דיור, רכב, ביטוחים ומנויים. שעה אחת של השוואת ביטוחים וסגירת מנויים שאינם בשימוש משנה את התמונה יותר מחודש של ויתורים קטנים, והיא נגמרת אחרי שעה.

ויש עוד מקור אחד שקל לפספס, והוא לא חודשי: כסף שנכנס פעם בשנה או פעמיים. בונוס, הפרשי שכר, החזר מס, מתנה. החלטה שנקבעת מראש על החלק שהולך למטרה, למשל מחצית מכל סכום חד פעמי, מקצרת את לוח הזמנים בלי לגעת בתקציב החודשי בכלל. כשההחלטה מתקבלת לפני שהכסף נכנס, היא גם הרבה יותר קלה.

מה שעדיף לא להזיז זה הסכום כלפי מעלה בצורה שלא מחזיקה. חיסכון של 1,200 שקלים שרץ שנתיים מצטבר ליותר מחיסכון של 2,500 שנעצר אחרי חודשיים, וגם משאיר אתכם עם הרגל במקום עם ניסיון שנגמר.

איך זה קורה בלי שתצטרכו להיזכר כל חודש

ההבדל בין זוג שחוסך לזוג שמתכוון לחסוך הוא כמעט תמיד טכני.

הגדירו הוראת קבע ליום שאחרי המשכורת, לחשבון או לאפיק שנפרד מזה שההוצאות יוצאות ממנו. כשהכסף זז ביום הראשון, מה שנשאר בעובר ושב הוא תקציב ההוצאות, ואין מה לחשב באמצע החודש.

איפה מחזיקים את הכסף הזה תלוי בטווח. כסף שאמור להישאר נזיל יושב במקום נגיש ויציב, ואיך בוחרים כזה פירטנו במאמר על איך בוחרים קרן כספית. ואם אתם זוג, השאלה אם ההפקדה הזו יוצאת מחשבון אחד משותף או משני חשבונות נפרדים היא שאלה בפני עצמה, והשיקולים לשני הכיוונים נמצאים במאמר על האם כדאי לפתוח חשבון בנק משותף.

כשההכנסה לא קבועה

לעצמאים, ולמי ששכרו משתנה מחודש לחודש, המנגנון זהה והמספר נקבע אחרת. קבעו אחוז מכל תשלום שנכנס במקום סכום קבוע, ותכננו לפי החודש הנמוך ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים. בחודש חזק נכנס יותר, בחודש חלש נכנס פחות, והתוכנית ממשיכה לעבוד בשני המצבים.

פעם ברבעון, חמש דקות

משכורת שעלתה, שכירות שהתייקרה, או מטרה שהושגה, כל אחד מהם משנה את הסכום. עדכון קצר אחת לשלושה חודשים שומר על המספר רלוונטי, ובדרך כלל מגלה שאפשר להעלות אותו קצת.

הבדיקה עצמה היא שתי שאלות: האם ההוצאה החודשית עדיין נראית כמו מה שמדדנו, והאם ההעברה אכן יצאה בכל אחד משלושת החודשים האחרונים. אם התשובה לשנייה היא לא, זה סימן שהסכום גבוה מדי לתקופה הזו, ועדיף להוריד אותו למשהו שרץ מאשר לנסות שוב את אותו מספר.

ואם עלייה בשכר נכנסה בינתיים, זה הרגע הטבעי להפנות חלק ממנה להעברה הקבועה. התקציב החודשי שלכם ממילא מכויל לשכר הקודם, וההפרש הוא התוספת שהכי קל לחסוך.

בשורה התחתונה

המספר החודשי שלכם יוצא משלושה דברים: ההוצאה שמדדתם, המטרה שבחרתם, והזמן שנתתם לה. אחוז הוא בדיקה בסוף, לא התחלה.

קחו שעה אחת עם דפי החשבון, כתבו את ההוצאה החודשית האמיתית, בחרו מטרה אחת עם תאריך, וחלקו. המספר שיוצא הוא הסכום שלכם.

חיסכון שמחזיק הוא לא הגדול ביותר שאפשר. הוא זה שממשיך לזוז גם בחודש שבו משהו התקלקל.

ואם אתם בתחילת הדרך המשותפת והשיחה הזו היא אחת הראשונות שלכם על כסף ביחד, מתחילים נכון בנוי בדיוק לשלב הזה.

הדוגמאות המספריות כאן הן להמחשה בלבד ואינן המלצה או תחזית. הסכום שמתאים לכם תלוי בהכנסות, בהוצאות, בהתחייבויות ובמטרות האישיות שלכם.

בברכת צמיחה מתמדת,