מדדי מניות למתחילים: אילו מדדים כדאי להכיר

עדי שרון

כלכלנית (MBA) | מתכננת ויועצת פיננסית (CFP)

כל שיחה על השקעה לטווח ארוך מגיעה בשלב מסוים לאותן מילים. S&P 500. נאסד״ק. מדד עולמי. ת״א 125.

הן נשמעות כמו שפה פנימית של אנשים שעוסקים בזה, ובפועל הן פשוטות הרבה יותר ממה שהן נשמעות.

מדד הוא לא מוצר שקונים. הוא רשימה של חברות, עם כלל שקובע כמה מקום יש לכל אחת בה.

המאמר הזה הוא היכרות. המטרה היא שתדעו מה כל שם כזה מכיל בפועל ואיזו חשיפה הוא נותן לכם. בחירת המכשיר עצמו ובניית תיק יגיעו במאמרים נפרדים.

מה זה בכלל מדד

מדד הוא רשימה של חברות, עם כלל שקובע כמה משקל יש לכל חברה ברשימה.

כשאומרים שהמדד עלה ב-2%, מתכוונים לכך שהשווי המשוקלל של כל החברות ברשימה עלה ב-2%. זה הכל.

רוב המדדים שתפגשו משוקללים לפי הגודל של החברה בבורסה. הגודל הזה הוא מספר המניות כפול מחיר המניה, ובעברית קוראים לו שווי שוק. כלומר חברה גדולה תופסת נתח גדול מהמדד, וחברה קטנה תופסת נתח קטן.

ומי קובע מי נכנס לרשימה? גוף שמנהל את המדד, לפי כללים שהוא מפרסם מראש: גודל מינימלי, כמה המניה נסחרת בפועל, ולפעמים גם באיזו בורסה היא רשומה. ההרכב נבדק מחדש כמה פעמים בשנה, וחברות נכנסות ויוצאות בהתאם. זה אומר שהרשימה שאתם מחזיקים מתעדכנת מעצמה לאורך השנים.

קל יותר לראות את זה במספרים. נניח מדד של שלוש חברות בלבד, ששוות 60 מיליארד, 30 מיליארד ו-10 מיליארד שקלים. הראשונה תתפוס 60% מהמדד, השנייה 30% והשלישית 10%. אם הגדולה תעלה ב-10% ושתי האחרות לא יזוזו, המדד יעלה ב-6%, למרות ששני שלישים מהחברות בו עמדו במקום.

יש לזה השלכה אחת ששווה להחזיק בראש לאורך כל המאמר. מדד עם מאה חברות הוא לא בהכרח מפוזר על פני מאה חברות. אם חמש מהן ענקיות, הן יכולות לקבוע חלק גדול מהתוצאה.

מדד עולמי: הסל הרחב ביותר

כשמדברים על ״מדד עולמי״ מתכוונים לרוב לאחד משניים, ושניהם של חברת המדדים MSCI.

MSCI World כולל חברות גדולות ובינוניות מ-23 מדינות מפותחות, ביניהן ארצות הברית, יפן, בריטניה, גרמניה וגם ישראל. מדובר בכ-1,300 חברות.

MSCI ACWI הוא אותו רעיון, בתוספת 24 מדינות מתפתחות כמו סין, הודו, ברזיל וטייוון. שם מדובר בכ-2,700 חברות.

ההבדל ביניהם בשורה אחת: World הוא העולם המפותח בלבד, ו-ACWI הוא העולם המפותח יחד עם המתפתח.

מה אתם מקבלים בפועל: את הפיזור הרחב ביותר שיש, נתח קטן בהמון חברות, בהמון מדינות ובהמון ענפים.

ושווה לדעת דבר אחד נוסף. גם במדד עולמי, ארצות הברית היא הנתח הגדול ביותר בהפרש ניכר. זה לא מקרי ולא הטיה של מישהו, אלא תוצאה ישירה של שקלול לפי גודל: החברות הגדולות בעולם הן אמריקאיות.

S&P 500: החברות הגדולות באמריקה

המדד המוכר ביותר בעולם. הוא כולל 500 מהחברות הגדולות שנסחרות בארצות הברית, מכל הענפים: טכנולוגיה, בנקים, בריאות, אנרגיה, קמעונאות ותעשייה.

גם כאן השקלול הוא לפי שווי שוק, ולכן הגדולות תופסות בו מקום מרכזי.

מה אתם מקבלים בפועל: את החלק הגדול של הכלכלה האמריקאית הנסחרת. שימו לב שזו חשיפה אמריקאית, גם אם לחברות שבתוכו יש הכנסות מכל העולם.

הוא גם הפך לנקודת הייחוס שכולם משווים אליה. כשמישהו אומר ״השוק עלה השנה״, בדרך כלל הוא מתכוון למדד הזה. שווה לזכור שזו מוסכמה, ולא קביעה שהמדד הזה הוא המדד הנכון לכם.

נאסד״ק 100: חתך צר וטכנולוגי

המדד הזה כולל 100 מהחברות הגדולות שנסחרות בבורסת נאסד״ק, למעט חברות פיננסיות. בגלל ההרכב של הבורסה הזו, רוב המשקל שלו יושב בטכנולוגיה ובחברות שצומחות סביבה.

מה אתם מקבלים בפועל: חשיפה ממוקדת לענף אחד בעיקר. זה מדד צר יותר מ-S&P 500, והוא לא תחליף לו.

זו גם הסיבה שהתנודות בו נוטות להיות גדולות יותר לשני הכיוונים. זה לא טוב ולא רע, זה מאפיין שכדאי להכיר לפני שמחליטים כמה מקום לתת לו.

ושווה לשים לב לנקודה אחת. העובדה שחברות פיננסיות אינן נכללות בו היא כלל של הבורסה שבה הוא נמדד, ולא בחירה השקעתית של מישהו. היא פשוט חלק מההגדרה של הרשימה.

ת״א 35 ות״א 125: השוק הישראלי

בישראל שני המדדים המרכזיים הם ת״א 35 ות״א 125.

ת״א 35 כולל את 35 החברות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה בתל אביב.

ת״א 125 מרחיב את זה ל-125 חברות, כלומר ת״א 35 יחד עם 90 החברות שבאות אחריו בגודל.

כדי שחברה אחת לא תשתלט על המדד, הבורסה מגבילה את המשקל המרבי של מניה בודדת בתוכו. זה עוזר, וזה עדיין לא משנה את העובדה שמדובר במספר קטן של חברות.

ואם נתקלתם בשם ת״א 25, זה המדד שקדם לת״א 35 והוחלף בו בפברואר 2017.

מה אתם מקבלים בפועל: את השוק הישראלי, עם משקל משמעותי לבנקים ולחברות הביטוח. זו חשיפה מרוכזת הרבה יותר ממדד עולמי, והיא גם חשיפה לכלכלה אחת.

ולמה בכלל להחזיק מדד ישראלי כשקיים מדד עולמי? כי אתם חיים בשקלים ומוציאים בשקלים, וחשיפה לשוק המקומי היא חשיפה למטבע שבו אתם חיים בפועל. כמה מקום לתת לזה היא החלטה אישית שתלויה בתמונה שלכם, ואין עליה כלל אחיד.

מה באמת נמצא בפנים

ריכוזיות

עשר החברות הגדולות ב-S&P 500 מהוות ביחד סביב 40% מהמדד, רמה גבוהה בהרבה מזו שהייתה נהוגה לפני עשור. כלומר גם במדד של 500 חברות, חלק ניכר מהתוצאה נקבע על ידי קבוצה קטנה.

בנאסד״ק 100 התמונה מרוכזת עוד יותר, והריכוז הוא בענף אחד. ובת״א 35 ממילא מדובר במספר קטן של חברות, עם משקל גדול לסקטור הפיננסי.

לזה יש גם השלכה מעשית שקל לפספס: המדדים חופפים זה לזה. אותן חברות ענק אמריקאיות נמצאות במדד העולמי, ב-S&P 500 ובנאסד״ק 100. מי שמחזיק את שלושתם יחד לא מחזיק שלוש חשיפות שונות, אלא בעיקר את אותה קבוצת חברות שלוש פעמים, במשקל גבוה יותר ממה שהתכוון.

זו לא סיבה להימנע ממדד כזה או אחר. זו סיבה לדעת מה אתם מחזיקים, ולא להניח שמספר גדול בשם המדד שווה פיזור גדול.

חשיפה למטבע

מדד זר נמדד בדולר. אתם חיים בשקלים.

כלומר התוצאה שלכם בשקלים מורכבת משני דברים: מה עשה המדד, ומה עשה שער הדולר מול השקל באותה תקופה. המדד יכול לעלות ב-10%, ובשקלים תראו יותר מזה או פחות מזה, תלוי לאן נע השער.

דוגמה להמחשה: נניח שהמדד עלה ב-10% בדולרים, ובאותה שנה הדולר נחלש מול השקל ב-4%. בשקלים תראו קרוב ל-6%. ואם הדולר דווקא התחזק ב-4%, תראו קרוב ל-14%. אותו מדד, אותה שנה, ושתי תוצאות שונות בשקלים.

זה שיקול אמיתי בבניית תיק, ויש לו גם פתרונות. ההעמקה בו שייכת למאמר נפרד.

איך משקיעים במדד בפועל

מדד עצמו הוא רשימה, ואי אפשר לקנות רשימה. מה שקונים הוא מכשיר שעוקב אחריה.

הנפוץ שבהם הוא קרן מחקה: קופה משותפת שקונה את אותן חברות באותם משקלים, כדי שהתוצאה שלה תהיה קרובה ככל האפשר לתוצאת המדד. יש גם מכשיר ותיק יותר בשם תעודת סל, שמשמש לאותה מטרה.

חשוב להבין מה המשמעות של ״עוקב״. הקרן מחזיקה בפועל את המניות שברשימה, ולכן התוצאה שלכם היא התוצאה של המדד, פחות העלויות של הקרן ופחות פערי מעקב קטנים שנוצרים בדרך. אתם לא מקבלים בדיוק את המדד, אלא משהו קרוב אליו מאוד.

מה שמשנה בבחירה בין מכשיר למכשיר הוא בעיקר העלויות, ועד כמה הוא באמת נצמד למדד לאורך זמן. זה נושא שלם בפני עצמו, והוא יגיע במאמר נפרד.

בשורה התחתונה

מדד הוא רשימה של חברות עם כלל משקל, ורוב המדדים משקללים לפי גודל החברה.

מדד עולמי נותן את הפיזור הרחב ביותר. S&P 500 נותן את החברות הגדולות בארצות הברית. נאסד״ק 100 הוא חתך צר וטכנולוגי. ת״א 35 ות״א 125 הם השוק הישראלי, מרוכז הרבה יותר.

אין מדד טוב ומדד רע. יש מדד שמתאים לחשיפה שאתם רוצים, ומדד שלא.

השאלה שמובילה את ההחלטה היא לא איזה מדד הכי טוב, אלא איזו חשיפה אתם רוצים שתהיה לכם ובאיזה שיעור. על זה עונים אחרי שיודעים מה הטווח שלכם ומה המטרה.

וכל זה רלוונטי אחרי ששכבת הביטחון שלכם במקומה. אם עוד לא, ההתחלה היא קרן חירום וכרית ביטחון, והכסף שצריך להישאר נגיש לטווח הקצר מתואר במאמר על בחירת קרן כספית.

ואם אתם בתחילת הדרך המשותפת ורוצים לבנות את התמונה כולה לפי סדר, זה מה שעושים במתחילים נכון.

האמור כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה למדד, לנייר ערך או למוצר כלשהו. השקעה במניות כרוכה בסיכון, לרבות אפשרות להפסד חלק מהכסף. תשואות העבר של מדד אינן מעידות על תשואותיו בעתיד. הרכב המדדים ומספר החברות בהם מתעדכנים מעת לעת.

בברכת צמיחה מתמדת,